כפסיכותרפיסטית החיה ועובדת בלונדון כבר מעל 10 שנים, טבח ה-7.10 והמלחמה בעקבותיו תפסו אותי, כמו את כולם, לא מוכנה. בבת אחת הכל השתנה. מעבר לקשיים הרגשיים שכולנו חווינו, נאלצנו גם להתמודד עם העובדה שהאנשים סביבנו אינם חווים את אותה החוויה שאנו חווים, ואף רבים חשים עוינות כלפינו בגלל היותנו ישראלים.
בשבועות הראשונים שלאחר המלחמה, הנושא העיקרי עליו דיברו המטופלים הישראלים היה קשור לאירועים בישראל, לכאב ולטראומה האישיים והכלליים, ולקושי במרחק מהמשפחה והחברים בישראל, והדאגה להם. לתחושתי, החשיבות של מטפל/ת ישראלים באנגליה באותה תקופה היה קריטי במיוחד, וסייע למטופלים להרגיש שהם מובנים, מוכלים ומרגישים "בבית".
אחד הנושאים שעלו אצל ישראלים רבים היה הכאב שבא בעקבות התגובות (או השתיקה) של חברים וקולגות לא ישראלים. חלק מהתגובות להם זכו היו מאוד לא פשוטות. ישראלים תיארו כיצד בימים שלאחר הטבח, קולגות במקומות העבודה שלהם לא התייחסו בכלל לאירועים, ולא שאלו אותם לשלומם, מה שהוסיף על תחושת הריחוק והבדידות שלהם. חלק תיארו כיצד מכרים, ואפילו מי שהחשיבו כידידים, התרחקו מהם כיוון שהם ישראלים, בעיקר ככל שהמלחמה נמשכה. חלק מהכנסתם של ישראלים שעובדים כעצמאיים נפגע, בין היתר בשל החרמות נגד ישראלים, במיוחד מי שעוסק בתחומי האומנויות.
הקושי הרגשי ומאורעות המלחמה פגעו גם בזוגות מעורבים (אחד מבני הזוג ישראלי בעוד השני מקומי או ממדינה אחרת). במקרים רבים בן/בת הזוג הישראלי/ם חשו בודדים בתוך הקשר בשל תחושה שבן/בת הזוג לא יכולים להבין ולהכיל את כאבם. במקרים קשים יותר המלחמה הביאה לחיכוך, מריבות וחוסר הסכמה בתוך הזוגיות. דבר זה גם קרה בין זוגות של ישראלים, ובין הורים לילדים בוגרים יותר.
כיום, שנה ושלושה חודשים מתחילת המלחמה, נראה שרוב המטופלים חזרו לדבר על הקשיים היומיומיים ופחות על הקשיים הקשורים למלחמה או למצב בישראל, למרות שהנושא עדיין ברקע ועולה מדי פעם. יחד עם זאת, נראה שתחושתם של הישראלים מאז ה-7.10 לא תשוב להיות אותו הדבר. התחושה שיש רבים שמרגישים רגשות שליליים כלפינו רק בגלל שאנו ישראלים, ובמקרים מסוימים גם מפגינים נגד זכותה של מדינת ישראל להתקיים, היא תחושה לא קלה, ולפעמים גם מפחידה.
טיפול רגשי בתקופה כזאת יכול לסייע לעבד חוויות לא פשוטות אלו, לעזור למטופלים פרטניים וזוגות עם המתחים והקשיים הייחודיים שעולים מאז ה-7.10. טיפול בעברית עם מטפלים/ות ישראלים/ות עוזר לא רק מבחינת השפה, אלא גם מבחינת תחושתם של המטופלים המרגישים מובנים ומוכלים.
כולנו תקווה שהמלחמה תסתיים ושכל החטופים ישובו לביתם. לאחר שזה יקרה, החיים יוכלו לחזור לאט לאט לשגרה ולהחלמה, גם אצלנו הישראלים, וגם אצל הסובבים אותנו.
Comments